רש"י על כתובות נ״א

1 יתום ויתומה - אח ואחות ונכסיהם ביד אפוטרופוס:

2 העלו ליתום בשביל יתומה - העלו ליתום מזונות יתירים שתיזון אחותו עמו:

3 דאיכא תרתי - אחותו ותשמשנו:

4 מוציאין - מן היתומים:

5 מוציאין לבנות מן הבנים - למזונות ולפרנסה:

6 ולבנות מן הבנות - לקטנות מן הגדולות אם אין שם אלא בנות והחזיקו גדולות בנכסים מוציאין מידם וחולקות בשוה והכא ליכא מזוני שאין הבנות נזונות מן הבנות לפי שכולן שוות בירושה:

7 ולבנים מן הבנים - לקטנים מן הגדולים לחלוק בשוה:

8 אבל לא לבנים מן הבנות בנכסים מועטין - שאין בהן כדי לזון אלו ואלו עד שיבגרו דאמרי רבנן הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים:

9 לפרנסה - לנדוניא:

10 מתני' ולא כתב לה כל נכסים כו' - חייב להיות כל הנכסים אחראין לה ולא יכול לומר לה אין ליך אלא שדה הכתובה לך בשטר כתובתיך:

11 ובכהנת - שאינו יכול לקיימה משנשבית כותב לה אפרקינך ואהדרינך למדינתך לפי שאשת כהן אסורה לבעלה אם נאנסה:

12 אינו רשאי - שכבר נתחייב בפדיונה משנשבית:

13 חייב לרפאותה - שהרפואה כמזונות:

14 רשאי - שאין אדם חייב לזון גרושתו:

15 גמ' פלוגתא דרבי מאיר ורבי יהודה - בפרק אע"פ:

16 והיא כותבת התקבלתי כו' - לשון שובר ואפי' לא נתקבלה ולר' מאיר אינה יכולה למחול בעודה תחתיו ומתני' נמי דקתני לא כתב לה כתובה גובה כתובתה שלימה קא סלקא דעתך ואפילו מחלה:

17 אחראין לכתובתיך חייב - שנשתעבדו נכסיו וקס"ד נשתעבדו בכל דין שעבוד כאילו נכתב בתוך השטר ואם ימכור נכסיו תטרוף לקוחות:

18 אתאן לר' יהודה - דאמר שטר שלא נכתב בו אחריות לא מדעת המלוה נעשה אלא סופר טעה והרי הוא כמי שנכתב וטורף מן המשועבדים:

19 יש בהן אחריות נכסים - ששיעבד לוה נכסיו לאותה מלוה לא יחזירנו מוצאו למלוה ואפי' הלוה מודה שהוא חייב לו ומפרש התם דחיישינן שמא פרעו ומן הלוה נפל וזה שהוא מודה עצת קנוניא היא ביניהם לטרוף לקוחות ויחלקו ביניהם:

20 וחכ"א כו' - דאחריות ט"ס הוא וטריף ממשעבדי ומפסדי לקוחות ובני פלוגתיה דר"מ ר"י הוה בהדייהו שבדורו היה:

21 ושאני ליה כו' - דבכתובה אית ליה אחריות ט"ס הוא:

22 מן המחוררין - אם יש נכסים בני חורין אצל החייב נגבין ואם לאו אין נגבין מן המשועבדין:

23 פירות ושבח פירות - כדתנן במס' גיטין מח: אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות מנכסים משועבדים מפני תיקון העולם ובשנים אוחזין בטלית ב"מ יד: מפרש לאכילת פירות ולשבח קרקעות כיצד הרי שגזל שדה מחבירו ומכרה לאחר והשביחה והרי היא יוצאה בדין מתחת יד הלוקח עם שבח שהשביח הלוקח בזבל ובניר ועם פירות שבה שהנגזל טורפה ממנו כשהוא חוזר על המוכר שמכרה לו באחריות גובה קרן מנכסים משועבדין ושבח מנכסים בני חורין ולא מן המשועבדין מפני תיקון העולם לפי שאין קצובין ואין הלוקח יודע בכמה להזהר:

24 והמקבל עליו לזון בן אשתו ובת אשתו - אף הוא אין גובה מן המשועבדים לפי שאין קצובין ואין כתובים והא דתנן בהנושא והיא נזונית מנכסים משועבדין מפני שהיא כבעל חוב מוקמינן לה התם דף קב: בשקנו לה מידו דסתם קנין לכתיבה עומד:

25 וגט חוב - כל שטרות נקראין גט:

26 הכא לא כתבה ליה התקבלתי - ואשמעינן מתני' דאע"פ שלא כתב לה כתובה לא אמרינן מחלה לו עלה אלא אמרינן סמכה על תקנת ב"ד שהכל יודעין שהנושא אשה יש לה כתובה:

27 מאי חייב נמי דקתני מן המחוררין - אע"פ שלא כתב לה אחריות תנאי ב"ד הוא להיות כל נכסיו אחראין לה בעודם לפניו אבל אם מכרם אינה טורפת לקוחות הואיל ולא נכתב בשטר ולא אמרינן אחריות טעות סופר הוא:

28 תחלתה באונס - תחלתה של בעילה:

29 וסופה - של בעילה ולקמיה פריך אונס דשריא רחמנא היכי משכחת לה:

30 בשבויה הקילו - שלא ראינוה שנבעלה וכי קאמר איהו בנבעלה:

31 יצר אלבשה - וגם זה אונס שבתחלת בעילה שהיא באונס הלבישה הבועל יצר:

32 והיא - מיעוטא הוא כלומר בסתם אשה אמרתי לך טעם האיסור תלוי בלא נתפשה הא נתפשה מותרת ויש אשה שאע"פ שברצון מותרת ואיזו זו כו':

33 קידושי טעות - על תנאי ולא נתקיים התנאי אם זינתה תחתיו מותרת לו לפי שאינה אשתו אלא פנויה בעלמא היא:

34 הני נשי דגנבו גנבי - שלסטים גונבין מתחת בעליהן:

35 שריין לגברייהו - לפי שבאונס הם באין עליהן:

36 והא קא ממטין להו נהמא - והרי אנו רואים שבעודן אצלן מוליכות להן לאותן גנבים לחם ומזון אלמא רצון הוא ומשני מחמת יראה הוא דעבוד:

37 והא קא משלחן להו גירי - כשנלחמין מזמנות ומושיטות להם חיצים לירות:

38 ודאי אי שבקינהו - גנבים ללכת אל בעליהן ואינון אזלן מנפשייהו אל הגנבים אסירן:

39 שבויי מלכות - נשים ששבה המלך לתשמיש:

40 הרי הן כשבויין - ומותרין לבעליהן כדתנן ואותבינך לי לאינתו:

41 במלכות אחשורוש - הן כשבויין לפי שמלך גדול הוא ויודעת שלא ישאנה ובעילתה באונס:

42 בן נצר - לסטים היה ולכד עיירות ומלך עליהם ונעשה ראש לסטים ובדידיה תנן שבויי מלכות אינן כשבויין ואסורות לבעליהן דסברה מינסב קא נסיב לה ונבעלת ברצון:

43 ליסטות אליסטות כו' - בבן נצר אסורות כדאמרינן דסברה מינסב נסיב לי והריני אשת מלך:

44 ליסטים דעלמא - אפילו לקוחים שלו קשין לה לפיכך אינה אלא אנוסה:

45 לגבי אחשורוש לסטים הוא - הלכך מתני' קמייתא דמיירי במלכות אחשורוש קרי לבן נצר גנובי ליסטות וברייתא דתנן איפכא דגנובי ליסטות איירי בליסטים דעלמא קרי לבן נצר שבויי מלכות:

46 אלמנה לכהן גדול - קיימא לן לקמן בפ' אלמנה ניזונית כתובות דף ק: יש לה כתובה ותנאי כתובה ההוא דלמישקל ולמיפק קאי אבל תנאי כתובה דלמיקם קמיה כגון מזונות ורפואה אמרינן ביבמות דלית לה בפרק יש מותרות יבמות דף פה. והכא אשמעינן אביי דתנאי כתובה דפירקונה אית לה דמעיקרא אישתעבד לה שהרי אף לכשרה לא היה מתנה ואותבינך לאינתו אלא אהדרינך למדינתך והא נמי קרינן בה הכי והאי תנאי נמי למישקל ומיפק קאי: